אם חשבתם שאירוויזיון זה תחרות שירים, כנראה שלא צפיתם בשידור הערב. מה שהתחיל כערב מוזיקלי הפך מהר מאוד למפגש מחזור של דמויות בדיוניות, אייקוני אייטיז ושופטי ריאליטי אופנה שאיבדו את הדרך למטבח.
הנבחרת המפחידה של הערב:
-
ליטא – "הנבל הממוחזר": הנציג הליטאי הצליח לעשות את הבלתי יאומן ולאחד שלושה עולמות. מצד אחד וולדרמוט (בלי האף, עם הגישה), מצד שני איש הפח מארץ עוץ שמחפש לב (או לפחות טכנאי שימנע ממנו להחליד), ועל הכל ניצח הווייב הרובוטי של קריטן מ-Red Dwarf. התאגיד ב-X כבר סיכם את זה הכי טוב: "הנציג של ארץ עוץ".
-
סן מרינו – "בוי ג'ורג' והחיוכים המטרידים": בוי ג'ורג' האמיתי (כן, האורגינל!) הגיע לסן מרינו כדי להזכיר לנו שהוא גם מומחה לאופנה וגם שופט בריאליטי בישול. הוא עלה עם צבא רקדנים שנראו כולם כמו גומז אדאמס (משפחת אדאמס) עם חיוך מטריד של ערפדים שלקחו יותר מדי ויטמינים. זה היה שילוב של "מאסטר שף" פוגש את טירת הערפדים.
-
סרביה – "היציאה מהארון של דרקולה": אם כבר ערפדים, סרביה הביאו את המקור. שיר שמרגיש כמו הרגע שבו דרקולה מחליט להפסיק להסתתר בארון הקבורה ולספר לכולם מה באמת יושב לו על הלב. דרמטי, אפל, וגורם לך לבדוק אם יש לך שום מתחת לכרית.
הציטוט שעשה את הערב:
"אמא, בואי לקחת אותי. החוג הזה כבר לא מוצא חן בעיניי!"
ככה הרגשנו כשראינו את כל התחפושות האלה על הבמה אחת אחרי השנייה. זה כבר לא חצי גמר, זה חוג יצירה במתנ"ס שיצא משליטה, והגיע הזמן שהמבוגר האחראי (או לפחות נועם בתן) יחזיר אותנו הביתה בשלום.
כתיבת תגובה